היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט נאם הערב בכנס העמותה למשפט ציבורי. שם התייחס לחקירות של נבחרי ציבור "זה לא סוד שהחקירות בהן נחקר ראש הממשלה כחשוד מתקדמות, ונראה כי הן צפויות להסתיים בהקדם. כבר אמרתי זאת בעבר, ואני חוזר ואומר פעם נוספת – מערכת אכיפת החוק פועלת אך ורק על פי מצפן אחד שמכוון את דרכנו  – והוא ברור החשדות וגילוי האמת. שום דבר אחר איננו מענייננו.

היועמ"ש הוסיף: "אני מוטרד מהשיח הציבורי בעניינים הללו, שלעיתים גולש לקיטוב ומחנאות. נדמה שכל מחנה סימן את המטרה הסופית שלו, ומבחינתו התוצאה ידועה מראש. אלה דורשים כך, ואלה דורשים אחרת. לא ההפגנות בעד ולא ההפגנות נגד, לא כותרת כזו ולא כותרת אחרת, לא סרטונים המתפרסמים ברשת ולא כל מיני פרשנים שלא באמת מכירים את העובדות והראיות – כל אלה לא צריכים להשפיע, וגם לא ישפיעו, כהוא זה על מערכת אכיפת החוק.

"אבהיר כי אנו מתייחסים בכובד ראש לביקורת עניינית המופנית אלינו. אך אל לנו לשפוך את התינוק עם המים. על ביקורת להיות אמיתית ומבוססת. עם זאת, יש להגן על מעמדם של העושים במלאכה במשטרה ובפרקליטות ולא לפגוע בלגיטימיות שלהם על ידי אמירות חסרות בסיס.

"בהזדמנות הזו חשוב לנו לומר לציבור: מערכת אכיפת החוק לא יכולה להיסחף אחר רוחות השעה. מי שמתעורר לגביו חשד סביר כי ביצע מעשה עבירה – ייחקר. איש איננו חסין. יחד עם זאת, לצד המאבק החשוב והנחוש בפשע ובשחיתות, יש לזכור כי גם לנחקרים ולחשודים יש זכויות, וחובה עלינו לשמור עליהן. הדברים בבחינת "לא תעשו עוול, במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. בצדק תשפוט עמיתך".

"אסור להשלים עם שום סטייה מדרך הישר של ברור האמת, לא לחומרא ולא לקולא. לא סטייה לנוחותם של נחקרים וחשודים, כמו החוק הצרפתי או חוק ההמלצות, ודאי בגרסתו המקורית. ולא סטייה לרעתם של נחקרים וחשודים, כמו הטענה שצריך לחקור מישהו כחשוד גם אם אין חשד סביר שביצע עבירה, או הדרישה להעמיד לדין אדם עוד לפני שהושלמה החקירה המתנהלת בעניינו.

"בדרך הזו אני הולך ביחד גם עם המשטרה. שיתוף הפעולה שלי ושל פרקליטות המדינה עם משטרת ישראל, ובתוך כך כמובן גם עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב-ניצב רוני אלשיך, הוא שיתוף פעולה מצויין. מערכת יחסי העבודה עם מפכ"ל המשטרה – שהוא משרת ציבור מהמעלה הראשונה, וכמובן עם ראש אח"מ היוצא, ניצב מני יצחקי, וראש אח"מ הנכנס, ניצב גדי סיסו, הם מצויינים ופוריים. יש לי אמון מלא בהם. הם עושים מלאכתם בשקידה ובמקצועיות, ללא משוא פנים, כאשר שיקולי טובת העניין גוברים על כל שיקול אחר.

חוק ההסדרה: הודעתי שלא נייצג את המדינה

בהתייחס לתפקיד פרקליטי מחלקת הבג"צים, ולמעשה של כל משפטן בשירות הציבורי, הפועל למעשה מכח סמכות היועץ המשפטי לממשלה, הוא התפקיד של שמירה על האינטרס הציבורי וקידום שלטון החוק, שהוגדר כידוע בדוח שמגר כאחד מכובעיו של היועץ המשפטי לממשלה, ויש הסוברים שהוא החשוב בהם.

זהו חלק אינהרנטי מהתפקיד, והוא שמבחין בין פרקליטי מחלקת הבג"צים ומשפטנים ציבוריים בכלל, לבין אחרים. אנחנו גאים בכך.

משמעות הדברים היא שאנחנו נציג בפני בית המשפט את התמונה העובדתית המלאה, גם אם היא איננה נוחה לגופי המדינה המשיבים בעתירה. משמעות נוספת היא שעמדה של הדרג המדיני, המנוגדת לדין,  לא תיוצג על ידנו בבג"ץ. זהו כמובן מקרה חריג שבחריג, שאני צריך לאשר אותו באופן אישי.

בתקופת כהונתי כיועץ המשפטי לממשלה, הדבר אירע עד כה רק ביחס לחוק ההסדרה, אשר לגביו קבענו כי קיימת מניעה חוקתית מקידומו. באותו מקרה, הודענו לממשלה שלא נייצג אותה בבג"ץ, ואישרנו כי תיוצג ע"י עורך דין פרטי. אני מאוד מקווה שלא יהיו מקרים נוספים מעין אלה בהמשך הקדנציה. אני משקיע מאמצים רבים, בכובעים הייעוציים שאני נושא, כדי למנוע זאת מראש, ועל פי רוב הדברים גם נושאים פרי. לא אחת, במהלך הדיאלוג שאני, פרקליט המדינה, מנהלת מחלקת הבג"צים והפרקליטים שתחתיה, מנהלים עם דרג מקבלי ההחלטות, אנחנו מצליחים לשכנע ולהביא לטיוב ההחלטות כך שאלה יעמדו בגבולות הדין ויהיו בנות הגנה.

חוק יסוד החקיקה: "סכנה לדמוקרטיה"

היועמ"ש מנדלבליט הוסיף כי: "לפני יומיים, פורסם תזכיר חוק יסוד: החקיקה. עיקרו של חוק היסוד המוצע, כידוע, הוא בהקניית סמכות מפורשת לבית המשפט העליון לבטל חוקים של הכנסת שעומדים בסתירה לחוקי יסוד; ומצד שני, בהקניית סמכות לכנסת להתגבר על ביטול כאמור.

"לפי התזכיר שפורסם, די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק "עוקף בג"ץ", שיעמוד בתוקף, על אף פסק דין קודם של בית המשפט העליון שהורה על פסילתו של החוק בעילה חוקתית.

"דומה בעיניי שישנם גורמים הסבורים כי כל החלטה שמתקבלת על ידי הרוב בכנסת היא בהכרח לגיטימית. הם בדעה זו בדרך כלל כאשר הם נימנים עם הרוב. סברה זו, מתעלמת מכך שלעיתים עלול הרוב לקבל החלטות הפוגעות במיעוט. במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט. תפקידו החשוב ביותר של בית המשפט בתחום החוקתי הינו להגן על המיעוט ולשמור על זכויות האדם. וזה אכן מה שעושה בית המשפט העליון של ישראל.

"משמעות התזכיר שפורסם לפיו די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק "עוקף בג"ץ", היא עיקור מתוכן של סמכות בג"ץ למלא את תפקידו כמגן המיעוט. הוא מקשה עליו עד מאוד לקיים ביקורת חוקתית אפקטיבית. קבלת האמור בתזכיר יביא בעיני לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהתבוננות חסרה על המונח "שלטון הרוב".

"יש מי שטועה לחשוב, שדמוקרטיה היא רק שיטת בחירות, ושתכליתו היחידה של המשפט היא לאפשר למי שזכה ברוב הקולות בבחירות לנהוג כאוות נפשו.

ברוח הדברים האלה, אמר אחד מחברי הכנסת לאחרונה, בעקבות פסק דין בו נדחתה עמדת המדינה, ש"הממשלה תצטרך להחליט אם להמשיך לקיים את החלטות בג"ץ". רבותי, זו איננה דמוקרטיה, אלא זו סכנה לדמוקרטיה. אין זו דמוקרטיה בלי הגנה אפקטיבית על זכויות הפרט.

אין זו דמוקרטיה בלי רשות שופטת עצמאית שמחזיקה בסמכות להגן על זכויות הפרט או על מיעוט אל מול השלטון, גם באמצעות יכולת אפקטיבית לבטל חוקים שלא עומדים בתנאי פסקת ההגבלה.

הענקת סמכות לכנסת לאשרר חקיקה שנפסלה בבג"ץ, בהיותה בלתי חוקתית, ברוב צר שכזה, תעקר כמעט לחלוטין מתוכן את ההגנה על זכויות האדם, ותפגע בקבוצות החלשות ביותר בחברה.